השיטה הפסיכולוגית שתגרום לה לחשוב עליך מחדש ולהפוך מצב של "אין סיכוי" להזדמנות אמיתית לקאמבק

קוראים לי שירן שמש

ב-7 שנים האחרונות אני מאמנת רווקים ורווקות למציאת זוגיות,
יש לי קהילה באינסטגרם של מעל 30 אלף גברים ונשים, רווקים רווקות
שאני עוזרת להם למצוא זוגיות בצורה פרקטית.
(בלי זימונים וכל השטויות האלה)

לא האמנתי שזה יקרה לי.

אחרי שבע שנים יחד, זה נגמר.

פתאום הבנתי מה זה באמת

להרגיש שהקרקע נשמטת.

זו לא מטאפורה. זו תחושה פיזית.

אף אחד לא הכין אותי לזה באמת.

לא משנה כמה חשבתי שזה עלול לקרות

כשהרגע הגיע, הוא ריסק אותי.

זה לא רק הכאב,

זה הוא.

הנוכחות שלו שהייתה שם

בכל מקום ופתאום איננה.

הריח שלו על החולצה,

הזיכרונות שצפים מכל פינה

והשקט…

השקט הזה בבית

שהופך להיות בלתי נסבל.

וזה כאב לי פיזית בכל נים ונים בגוף.

היה לי קשה לנשום,

היה לי קשה לקבל את זה.

לא רציתי שזה יהיה אמיתי.

ואז הגיעה המחשבה הבלתי נמנעת:

איך מחזירים אותו?

כל מה שחשבתי שיעבוד - רק הרחיק אותו יותר.

אמרו לי

"תהיי קלילה",

אבל הרגשתי כמו סופה מבפנים.

אמרו לי

"אל תשלחי הודעה",

אבל כל תא בגוף שלי רצה לצרוח "תחזור אליי!"

אמרו לי

"תני לו זמן",

אבל פחדתי שעם הזמן - הוא פשוט ימשיך הלאה.

ואז קרה משהו ששינה הכל.

חברה לקחה אותי לשיחה.

היא אמרה לי משפט

שלא הצלחתי להוציא מהראש:

"את כל כך מנסה להחזיר אותו,

אבל את בכלל לא רואה

שהוא לא האדם שאת צריכה להחזיר."

זה פגע בי.

אבל היא צדקה.

התגובה האוטומטית שלי הייתה התנגדות מוחלטת.

"מה זאת אומרת?

בטח שהוא האדם שאני רוצה להחזיר!

איך אפשר בכלל לחשוב אחרת?"

כל כך הרבה זמן נאחזתי במחשבה

שאם רק אצליח לגרום לו להבין,

אם רק אוכל להראות לו...

אבל אז בפעם הראשונה התחלתי לשאול את עצמי:

למה אני באמת רוצה שהוא יחזור?

האם אני פועלת כי אני אוהבת אותו

או כי אני לא יכולה לשאת את הכאב?

ואם הייתי יודעת בוודאות שהוא יחזור…

הייתי בכלל רוצה בזה?

זו הייתה הנקודה שבה

התחלתי להבין משהו עמוק יותר:

כל מה שלימדו אותנו על

איך להחזיר אהבה

פשוט לא נכון.

❌ אי אפשר לגרום למישהו לחזור מתוך רחמים.

❌ אי אפשר לגרום למישהו להתגעגע כשאת נואשת.

❌ ואי אפשר להיאחז במישהו - ולצפות שהוא יבחר בך מחדש.

וברגע שהתחלתי לפעול אחרת, הכל השתנה.

הוא היה זה שפנה אליי.

הוא זה שהתחיל לבדוק מה קורה איתי.

הוא זה שהתחיל להתעניין

כי פתאום הוא הרגיש שאני מתרחקת.

ואז הבנתי את זה.

זו לא מניפולציה. זו לא שיטה קסומה.

זו פשוט הבנה עמוקה של איך אנשים פועלים.

של איך משיכה עובדת.

וזה בדיוק מה שאני רואה

שוב ושוב בגברים שמגיעים אליי.

הם מרוסקים. הם מבולבלים.

הם מנסים הכל

אבל שום דבר לא באמת עובד.

גם אני הייתי שם…

ולא הסכמתי לקבל את זה. רציתי להבין.

אבל לא ברמה שטחית,

לא ברמה של "מה עושים כדי להחזיר".

רציתי לדעת מה באמת עובד - ומה לא.

אז יצאתי למסע חקירה אמיתי:

חרשתי ספרים על פסיכולוגיה של משיכה ופרידה,

קראתי עשרות מחקרים שמדברים

על איך המוח מתמודד עם אהבה ואובדן.

דיברתי עם מטפלים ויועצים זוגיים

רציתי להבין איך הם רואים

את זה מתוך החדר הטיפולי.

שוחחתי עם גברים שעברו פרידות

שמעתי את הסיפורים שלהם,

ניתחתי את הדינמיקה,

ראיתי איפה הם נופלים

לאותם דפוסים שוב ושוב.

קראתי אינספור סיפורים

בפורומים וקבוצות סגורות

נשים וגברים שתיארו בדיוק מה קרה,

איך הם ניסו להחזיר,

ואיך הצד השני הגיב.

ואז פתאום ראיתי את זה

כל האנשים שמצליחים להחזיר קשר עושים

משהו שונה לגמרי מאלה שלא מצליחים.

ואלה שלא מצליחים?

עושים את אותה טעות שאני עשיתי:

הם פועלים מתוך מצוקה.

מתוך כאב.

מתוך פחד לאבד אותה לתמיד.

והבעיה היא שהאישה מרגיש את זה.

והדבר האחרון שזה עושה לה

זה לגרום לה לרצות לחזור.

אז מה כן?

זה לא נגמר

אם אתה יודע מה לעשות.

הרבה גברים חושבים שברגע שהאישה

מחליטה להיפרד - זה סופי.

אבל האמת?

בתור יועצת זוגית אני יודעת להגיד:

ברוב המקרים, זה ממש לא.

כי החלטות לא קורות ברגע.

גם אם היא החליטה ללכת

היא עדיין מתלבטת.

היא עדיין נזכרת.

היא עדיין שואל את עצמה

"האם עשיתי את הדבר הנכון?"

וזה הרגע שבו אתה יכול

לגרום לה להבין שהיא עושה טעות.

אבל רק אם תדע לעשות את זה נכון.

ולפעמים, התהליך הזה

מוביל לתובנה אחרת

כזו שמאפשרת לך להחליט ממקום

שלם מה הדבר הנכון לעשות.

אני רואה את זה קורה שוב ושוב:

הכתובת על הקיר שהייתה שם,

שאי אפשר היה לראות בזמן אמת.

הטעויות שנעשות אחר כך מתוך כאב.

ההבנה שמגיעה לרוב מאוחר מדי.

כי לפעמים הדרך להחזיר את האקסית

מתחילה בלהבין למה היא עזבה.